יום שני, 27 במרץ 2017

שיטוט בגליל המערבי עם אמיר וגיא

החלטנו לקחת יום חופש וללכת לטייל
זה פשע פשוט לא לטייל בעונה כזאת יפה שהכול פורח וירוק כל כך. ויש בדיוק חודש כזה בשנה.

הטיול הפעם התמקד בעיקר בעניין האוכל אבל מסתבר שלא היה לנו כל כך מזל עם התכניות שלנו.

פתחנו את הבוקר בתרשיחא. התכנון היה לאכול במסעדת דליקט שמתמחה בארוחות בוקר. לצערנו המסעדה היום הייתה סגורה אז המשכנו לעוד מסעדה שקיבלנו המלצות עלייה Good Bread Bakery אבל גם היא הייתה סגורה לצערנו.
אז הלכנו למסעדת Grandi Cafe. סתם אכלנו ארוחת בוקר סטנדרטית וכמובן שלאמיר לקח שעה להחליט מה הוא רוצה לאכול...

משם המשכנו למצוק הנשרים. נקודת תצפית מדהימה מעל נחל כזיב עם מדרגת סלע שתחתיה מצוק של 150 מטר אנכי.
עשינו שם מנוחה די ארוכה שכללה מדיטציה, פק"ל קפה, מוזיקה טובה ובעיקר התבוננות בנוף ובאנשים שצעדו למטה בנחל.

משם המשכנו לעין מג'נונה מתחת למצוקי גיתה. לצערנו המעיין היה יבש לחלוטין אבל זכינו לפגוש את סלימן. גבר דרוזי בן 75 גר בירכא שגזם את עצי הזית שלו בנחל בית העמק על יד המעיין. שראה אותנו סלימן מתקרבים הוא בא לקראתנו ושאל אותנו מאיפה אנחנו. שענינו לו שאנחנו מחיפה וטל-אל הוא הזמין אותנו לחלקה שלו לקפה.
תוך כדי הוא סיפר לנו מספר מעללים מצחיקים מתקופות שונות בחייו בעיקר כרס"ר בצבא בתקופה ששירת בסיני. הוא השתחרר מקבע בגיל 50. הוא סיפר לנו על המשפחה שלו ועל השקפת העולם שלו למה שקורה היום בארץ. היה מצחיק לשמוע בעיקר את הסיפור שלו על הבחורה שהוא התארח אצלה פעם בתל אביב שאמרה לו שאין לה חלב לנס קפה אז הוא ענה לה, "לא נורא אני אחלוב אותך...:)"
טיפוס מצחיק.
לקחנו אותו טרמפ למעלה לירכא נפרדנו לשלום ומשם המשכנו לאבו אדהם. להפתעתנו אבו אדהם היה סגור לרגל שיפוצים אז אכלנו באבו מאהר. האמת שהיה לא רע בכלל ופינקו אותנו יפה. משם קפצנו לממתקי אבו אלוליד לכנאפה מתוקה וטעימה.

חזרנו הביתה לטל אל ושם כבר פגשנו את ההורים שלי ואת גבע הקטן. גם אורן הצטרפה יותר מאוחר ובשלב הזה אמיר וגיא כבר חתכו הביתה.

היה יום טיול טוב ששירת את המטרה שלו. שהייתה בעיקר התנתקות מהיומיום ושוטטות בנקודות מעניינות וחדשות בחבל ארץ לא כל כך מטויל. אחרי שנה וחצי שאני גר בטל-אל הגיע הזמן שאני אבקר במקומות האלה שקרובים אליי.

מבחינתי היה אחלה!

לינק לאלבום תמונות
יש גם סרטון שמסכם את היום כולו

יום שישי, 17 בפברואר 2017

נחל ראש פינה 2017

מסלול טיול זה הוא שחזור של המסלול משנה שעברה רק עם קהל טיפה שונה

היום זה הזכיר לי שוב למה תמיד לא משנה כמה תכניות תתכנן בסוף יבוא הכל יתפוצץ לך בפרצוף, לכן המסקנה המתבקשת מבחינתי לפחות היא לא לתכנן...

קבענו להיפגש בתחילת המסלול ליד בית העלמין של ראש פינה לקראת השעה 14:00. אלא שהיום בבוקר הייתה דליפה של אמוניה ממשאית על כביש 70, אירוע שהוביל לפקקי ענק בכל אזור יקנעם והעמקים. מה שגרם לאמיר ומשי להיתקע בפקק ולהגיע שעה אחרי שהיינו אמורים להיפגש. כך יצא שהתחלנו ללכת את המסלול בנחל ורק כעבור שעה וקצת אמיר, משי ועומר חברנו אלינו למסלול.

הפריחה של השקדיות הייתה כמעט בשיאה והנחל זרם לו, הכל היה ירוק ופסטורלי, מרגע שמגיעים לנחל שוכחים את כל הפקקים ואת ההמולה. מהר מאוד נרגעים.

היה קר מאוד ובקטעים שלא הייתה שמש הגברנו מהירות. אפילו מקום לעצור לפק"ל קפה לא היה לנו והעדפנו פשוט להמשיך ללכת.

הגענו לפיצול עם השביל בסימון ירוק ושם עשינו עצירה ראשונה. הורדתי את אורן מהמנשא וגם גבע ירד להתאוורר. לא עברו 10 דקות וכבר קיפלנו והמשכנו ללכת כי פשוט היה קרררררר.....
מלמעלה בשביל ראינו את אמיר ומשי מטפסים לכיוון שלנו. גבע לא הפסיק לבכות במשך כמה דקות והיינו צריכים להרגיע אותו. אבל מסתבר שלא רק אותו היינו צריכים להרגיע אלא גם את אסיה שלא הסכימה להמשיך במסלול בגלל פרה מתה ששכבה על הדרך.
 אחרי שאסיה הצליחה להתגבר על הפחד המשכנו בשביל עד לנקודה שבא נחשף בפנינו נוף מדהים של החרמון מצד צפון והכנרת בדרום. כאן המשכנו בשביל בסימון כחול שהוא שביל יפהפה שיורד על השלוחה אל עבר המושבה.
השביל חוזר אל הנחל אבל אנחנו המשכנו איתו למצפה נמרוד על שם נמרוד שגב שנפל במלחמת לבנון השנייה.

לבסוף סיימנו במסעדת "פינה בראש" ודפקנו ארוחת שחיתות בחסות בת דודה של משי (עדן) שפינקה אותנו.

יום טוב, טיול טוב וראש טוב, רק בתקווה שהילדים לא יהיו חולים גם הפעם....:)

לינק למסלול
לינק לאלבום תמונות

יום שבת, 4 בפברואר 2017

נחל אביב + דישון

משתתפים: אמיר, משי, עומר לוי; ספיר ומיכאל; אסיה אורן וגבע

על פניו מסלול קצר של 5 וחצי קילומטר, אבל בפועל מסלול לא קל במיוחד עם אתה עם ילדים קטנים ובמיוחד עם אחד הילדים יושב לך על הצוואר יותר מחצי מהמסלול :)

הגענו לחניון נחל דישון ב10:45 בבוקר, שם פגשנו את אמיר ומשי. עלינו עם הרכבים על כביש 899 למפגש עם נחל אביב. מיכאל וספיר הגיעו לחניון נחל דישון שזה סוף המסלול עבורנו ובינתיים אסיה נסעה לאסוף אותם.

תחילת המסלול היא בדרך חתחתים, המון סלעים ומעברים צרים. לאורן כמובן היה קשה ללכת והקצב שלנו היה בהתאם. דווקא הפתיע אותי מאוד כמות המטיילים בשביל. היו לא מעט קבוצות גדולות של משפחות עם ילדים שעשו איתנו את המסלול. 
ההליכה בנחל אביב קצת פרי-היסטורית. מסביב הכל צוקים ומערות האדם הקדמון.
        
היה קר אבל כל עוד הלכנו היה נעים.
הסימון הכחול העלה אותנו למערות אביב. 
לפי עמוד ענן: במקום נסקרו עשרות מערות שנחצבו, טויחו ואף חוברו זו לזו, ששימשו כמערות מפלט בימי המרד הגדול ברומאים/מרד בר כוכבא וחלקן שוב לנזירים בתקופה הביזנטית. מתחת למערות שרידי חדרים חצובים של הכפר/ מנזר. בשתי הגדות נצפות גתות ומעל למכלול בית בד. בורות מים חצובים במצוק. בור מים בשימוש משני אולי כמערת נזיר.

מכאן למעשה המסלול כולו בירידה עד לרכב חזרה. אמנם רק עברנו 1.70 קילומטר אבל מרגיש כאילו הלכנו 4.
השביל גולש לאורך הוואדי לכיוון נחל דישון. בדרך עוד עצרנו קלות לתצפת על נשר גדול שעמד לו על אחד הסלעים. 
בדיעבד אחרי שחזרנו הביתה גילית להפתעתי שזה לא נשר אמיתי בכלל...מעניין מה הקטע...? 

לאורן כבר לא היה כוח ולכן סחבתי אותה על הכתפיים כמעט עד האוטו... :( 
הגענו למפגש נחלים של אביב עם דישון על יד תחנת השאיבה. כאן כבר ראינו מים זורמים, אמנם מעט אבל עדיין היו מים.
המשכנו דרום-מערב על שביל ישראל עד לעצירה קצרה עם ערסל על שפת הנחל. היה פשוט מקום יפה ופסטורלי. 

*פעם אחרונה דרך אגב שעשיתי את נחל אביב הייתה עם שפירא, צליל, עודד ואיתי לפני יותר מ 10 שנים... 
היו זמנים...

לסיום עצרנו במסעדת אל-ליאלי. שכבר אכלנו בה בעבר לפני 3 שנים שהתחלנו רק את מסורת טיולי קבוצה. אז עשינו את נחל גוש חלב וגם עוד חלק מנחל דישון. 



לינק למסלול
אלבום תמונות