תיאור טיול:
יום חמישי 19-למרץ
אז הגיע יום חמישי שחיכיתי לו כל כך. קמתי בבוקר שטפתי פנים, שתיתי קפה ומיד ירדתי להעמיס את הציוד לאוטו.
תעיתי בראשי איך כל הציוד יכנס לתוך היונדאי i25 הקטנה.
נסעתי לאסוף את אייל שטרח להביא 20 קילו של עצם חתוכים. העצים שהוא חתך היו בחלקם פורמייקה וחלק הם גזעים לחים שמשה מצא והעביר לו אותם. אמרנו שיהיה בסדר ויצאנו לדרך.
שמנו על עצמנו שכפ"צ ונכנסו למחסני השוק בקריית אתא. לא סתם קוראים למקום מחסני השוק. :)
עברנו על הרשימה של מזון שאמיר הכין וסיימנו את הקניות ב45 דקות. ידענו שאת משה אנחנו צריכים לאסוף מאינטל לא מאוחר יותר מ12:00. זרקנו את כל האוכל לאוטו ונסענו לכיוון בת גלים לאסוף את אמיר.
אצל אמיר פרקנו את כל הציוד והתחלנו לסדר אותו מחדש. כמובן שגם אמיר טען שהעצים שהבאנו לא ישרפו אבל נחכה ונראה. שתינו קפה קטן בזמן שאייל האכיל את הארנבונים של אמיר במנגו מיובש. אחחח הארנבונים האלה שימשו לי כרפרנס למשך כל הטיול.
יצאנו מבת גלים ונסענו למשה. כמובן שמשה נכנס לאוטו עם סנדוויץ רוסטביף בזמן שכולנו מתים מרעב.(מינוס נקודה למשה). האוטו כבר היה מלא בשלב הזה וחלק מהתיקים היו על החבר'ה בתוך האוטו. צפוף.
אני רציתי להתחיל להתגלגל דרומה ואמיר היה מת לאכול משהו עוד בחיפה. החלטתי שנעצור בבית קמה. עוד שעתיים נסיעה.
נסענו,ונסענו ונסענו......אמיר רצה להרוג אותי כמובן.
בשעה טובה ומוצלחת הגענו לבית קמה. אכלנו במקדונלדס ואמיר החליט שבא לו שוקופאי בבורגרראנץ'.
שהוא ניגש למוכר לבקש שוקופאי היו צריכים ללכת למחסן לראות אם יש להם בכלל דבר כזה, כי הפסיקו לייצר כאלה מאז 98.
המשכנו להתגלגל דרומה. נסענו דרך דימונה אל העבר הירידות של סדום. צומת הערבה מפעלי ים המלח והופה כניסה לתוך מישור עמיעז.
השעה הייתה 16:00 אז עלינו ברכב להר סדום לתצפית. עשינו תה בזמן שמשה החליט לרדת בשביל המדרגות לכיוון כביש 90. לידנו היו עוד 4 גברים שפתחו שולחן על הנוף.
בחנייה אמיר ואייל מצאו שני משטחי עץ והחליטו לפרק אותם ולהעמיס אותם על הגג של האוטו שלי. לרגע זה היה נראה כאילו אנחנו גונבים את הקרשים האלה לחברה. ויש גם תמונה שמוכיחה את זה. אבל רק בצחוק כמובן.
אחרי שאמיר ואייל קשרו עם חבל את המשטחים לאוטו הנסיעה לחניון לילה הייתה קצת מאתגרת. ירדנו מהר סדום לאט ובזהירות, חצינו את מישור עמיעז. והגענו לחניון לילה נחל עמיעז. לפנינו עמד אוטובוס מלא בבני נוער ופנינו נפלו שחשבנו שנצטרך לבלות איתם את הלילה. התקרבתי למדריך שלהם עם האוטו ושאלתי האם הם מתכוונים לישון פה היום. הוא הסביר לי שהם כרגע סיימו את המסלול ושהם מתקפלים מפה. וגם אמר שהגבים היו מלאים ושהיה להם אחלה מסלול.
איך שבאתי להסתובב עם הרכב עליתי על איזה סלע קטן, התכוונתי לקחת רוורס וישר אחד הילדים שם צעק. "עצור!"
ומיד אחריו צעק מישהו "עלית על הסלע, חבר'ה בוא נרים את הרכב!"
מה???? מה תרימו את הרכב??? אתם נורמליים??? (זה מה שעבר לי בראש באותו רגע) ולפני שהמחשבה הזאת הסתיימה כל החלק הקדמי של הרכב הונף באוויר עם כל הציוד ועם כל האנשים באוטו, הסלע יצא בשלום ואנחנו שהיינו קצת בהלם מכל האירוע יכולנו להמשיך. זה היה בהחלט קטע הזוי. זה מדהים גם איך בפחות מדקה כל התפיסה שלך משתנה. רגע אחד אתה מתבאס שיש פה אנשים שהולכים לעשות לך רעש בלילה ורגע אחרי זה האנשים הלאה מתגלים כאנשים טובי לב שעוזרים לך מבלי להכיר אותך בכלל. אמרנו תודה רבה וחיפשנו נקודה להעביר בה את הלילה. מרחוק ראיתי עץ שיטה בודד ומתחתיו משטחי עץ. התגלגלנו אליו עם הרכב והגענו לנקודה שבה העברנו את הלילה. נקודה פשוט פגז. אחת הנקודות היפות שיצא לי לישון בהן במדבר.
פרקנו את הציוד ומיקמנו אוהלים. כעבור שעה וקצת הגיע גם האוטו השני עם עודד, איתי ואמיר לוי. הקמנו מדורה ואמיר פתח לו מטבח לתפארת. סך הכול קימבון יפה מאוד. משה ועודד תלו בינתיים את היוגורט באוויר והכינו לאבנה. זרקנו כמה תפוחי אדמה למדורה והתארגנו ליציאה. בינתיים הסתובב לו חתול בר קטן מסביב למחנה מחכה שנזרוק לו עצם. אמיר ואמיר נשארו במחנה ועבדו על ארוחת הערב בזמן שכולנו נסענו לעשות את נחל פרצים בחושך.
הגענו לחניון נחל פרצים. ההליכה בנחל ללא פנסים הייתה אתגרית אבל המקום עצמו בלילה היה פשוט מקסים. לראות את השמים ככה נקיים ומלאי כוכבים כבר הרבה זמן שלא יצא לי לראות ככה את הכוכבים. הגענו למערת הקמח שמחוצה לה היו שלטים של הרשות שטענו שהמערה סגורה עקב התמוטטות.
משה ואני נכנסנו פנימה לחקור את העניין בסוף באמת הגענו למבוי סתום וחזרנו חזרה. אני עוד זוכר בתור ילד שאפשר היה להיכנס למערה מפתח אחד ולצאת מפתח אחר שלה.
יצאנו מהנחל חזרה למישור ומשם חזרה לאוטו. יצאנו החוצה לחפש קליטה על מנת שכל שפוטי המדבר המצויים יוכלו לדבר עם הנשים שלהם ולהרגיע אותן שהכל בסדר ופשוט אין לנו קליטה בשטח. חזרנו לחניון כעבור שעתיים וגילינו שני דברים. אחד, שאמירים הכינו אחלה של ארוחת ערב ושתיים שאם משאירים תפוחי אדמה במדורה יותר מדי זמן הם מתאדים!
אכלנו את הפסטה והסלט והיה ממש טעים. שתינו תה נענע והתחלנו להתקפל לשינה. יום ארוך לפנינו מחר. לילה טוב!
*במהלך הלילה החתול המטופש החליט שהוא נאבק בגליל נייר סופג ועשה לנו שמח באמצע הלילה עם הצרחות המטופשות שלו.
יום שישי-20-מרץ
קמנו ב5:45. הכנתי קפה. משה הכין לכולנו ביצים מקושקשות. והכנו לעצמנו לחמניות לדרך עם לבנה וירקות.
עלינו עם הרכבים למתקן שאיבה. השארנו את הרכבים והתחלנו בהליכה. 7:35 יצאנו.
התחלנו את הטיפוס בנחל עזגד. הפריחה מסביב הייתה מדהימה וגרמה לפעמים לשכוח שאנחנו נמצאים במדבר יהודה.
ככל שעלינו בטיפוס הנוף נהיה יפה יותר. הגענו כעבור שעתיים לתצפית ממש לפני הירידה למפל אשלים.
המשכנו במורד למפל שם עשינו עצירה ארוכה יותר לקפה. נשכבנו על הסלע בשביל לעמוד על הקצה של המפל ולראות את המצוק האנכי. לי זה עשה פיק ברכיים. בזמן שישבנו שם אמיר ועודד החליטו לאתגר את עצמם בטיפוס על המצוק ממש על יד המפל זאת למרות הפצרות שלי שירדו למטה כי זה ממש מסוכן. לפני שהספקתי להוריד את הקפה מהגז שמעתי רעש נוראי של סלע שמתדרדר. הרמתי את הראש וראיתי את אמיר נופל ומתחתיו סלע שהתנתק מהצוק ונופל לו לכיוון איפה שכל החברים ישבו. הסלע נפל ישר לתוך גב קטן עם מים והשפריץ על לכל עבר. בנס אף אחד לא נפצע אבל אני הייתי ממש עצבני באותו רגע ושחררתי קיטור על אמיר ועל השטות שהוא עשה שיכלה לעלות בחייו ואולי אפילו בחיי אחד החברים.
אחרי שנרגענו קצת מכל האירוע המשכנו בתוך נחל אשלים לעלייה קצרה שהביאה אותנו לעוד תצפית יפה על הנחל. משם הירידה לנחל הייתה קשה ותלולה. הגענו לתחתית הנחל והמשכנו בהליכה יחסית נינוחה עד שהגענו לחלק המעוקי של הנחל. כאן עשינו עצירה להחליף בגדים ולאטום את כל החפצים שלנו בתיק בתוך שקיות אטימות.
המעבר בגבים בנחל אשלים התגלה כאתגר לא קטן. גם בלי הקטע של לעבור במים היו קטעים שדרשו מעט אקרובטיקה וכוח. החבר'ה ניסו למצוא שיטות בלא להירטב או להעביר את התיקים באומגה מה שכמובן הגדיל את הזמן שלנו בשהייה בנחל. יצאנו מחלק הקניוני של הנחל ב13:30 בערך.
עשינו הפסקת צהריים קלה הולכנו משם חזרה לרכבים לא לפני שהחברים החליטו לפתוח במשחק של פגע בכוס. כל אחד זרק אבן וניסע להוריד כוס שעמדה על סלע. יש סרטון וידאו שמוכיח את הטמטום הזה.
אחרי הליכה של 2 קילומטר הגענו לרכבים שלהפתעתי נשארו שלמים.
לסיכום, היה טיול מגוון ומהנה בהחלט. אתגרי מאוד אך אם זאת יפה ביותר. אני אישית נהניתי מאוד. עצם ההוויה של לצאת מהבית ולשבת מסביב למדורה מבחינתי עשה את כל ההבדל בין טיול רגיל לטיול שכזה. שנזכה לעוד הרבה טיולים כאלה מוצלחים.
לינק למסלול:
https://drive.google.com/file/d/0B-WbwW8Na_8GSFFSNUNqN2lJNmZUaWVmZHdfY3NZS19UTnhB/view?usp=sharing
לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/6UnroenhN6p96vE
לינק לאלבום של עודד:
https://photos.app.goo.gl/BDMaKsTQu9oMovWf8
רשימת ציוד מלאה של אמיר:
https://docs.google.com/document/d/1meOY5L_ZDgiVZAnEgLgc69wN03vmhVoBD_pyPdsv32k/edit?usp=sharing
משתתפים: עודד, איתי ע, אמיר לוי, אמיר רוזנצוויג, משה לוי, אייל שפירא ואנוכי
