אז סופסוף אחרי אין ספור ביטולים ודחיות נפגשנו אני ועודד לרכיבת יום שישי אחר צהריים שהייתה מושלמת מבחינתי.
מזג האוויר היה מושלם. הראות הייתה מושלמת. והסינגל היה מעולה.
נפגשנו בכניסה ליער ציפורי (כביש גישה לשמשית) ב15:30.
ניסינו להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שרכבנו ביחד ולא הצלחנו להיזכר מתי זה היה. משום מה חשבתי שזה היה באירוע עם הסוסים אבל זה היה נראה לי כל כך רחוק כמעט 3 שנים מאז שהבנו שזה לא יכול להיות.
התחלנו ברכיבה לפי הסימון. חצינו את ערוץ נחל ציפורי והמשכנו אל עבר סינגל קטן שמחבר אותנו לסינגל ריש לקיש. חוצים את כביש 79 במעבר תחתי ומתחילים לנסוע לאורך הכביש עד לצומת המוביל. משם השביל שובר ימינה ונוסע לאורך כביש 77. הגענו ממש לקראת סוף העונה. הכל מסביב היה ירוק לגמרי והשיבולים היו בשיא הפריחה.
עצם העובדה שירד גשם אתמול בלילה הוסיפה כמובן לראות המדהימה שהייתה לאורך כל המסלול וגם לכך שכל הצמחים היו "נקיים".
השביל נכנס לתוך השטח לכיוון מזרח ומגיע לשדה חיטה קצור. עצרנו להתרעננות קלה והמשכנו. מכאן השביל מטפס בזיגזג אל תוך החורש. כאן גם פגשנו משפחה שלמה שיצאה לטייל עם האופניים החל מהילד הכי קטן ועד לסבא שרכבו כולם על האופניים. היה בהחלט מרשים לראות את זה. איחלנו לעצמנו שגם נוכל לרכב ככה עם כל המשפחה שלנו בעתיד.
נכנסנו עם השביל לתוך יער מצפה ריש לקיש. כל הנוף של עמק בית נטופה נפתח לעברנו. פשוט יפה. השביל מתפתל לו בתוך היער ומגיע לנקודת תצפית יפה על ציפורי והעמק שמתחת. עצרנו להפסקה קלה של תפוח ובננה.
למטה בעמק רצו להם אנשים בקבוצת ריצה ומספר אנשים רכבו על אופניים. רגע פסטורלי שכזה.
ירדנו בירידה תלולה אל עבר העמק למטה. כאן למעשה השביל משך אותנו מערבה חזרה לכיוון הושעיה. בדיעבד זה קטע שאפשר לוותר עליו ולהתחבר ישר לשביל מתחת לציפורי. הקטע הזה עבר בשטח מאוד סבוך וקוצני. אבל מצד שני הוא גם הביא אותנו לנופים אחרים.
התחברנו לסינגל הושעיה שהיה סלעי יותר וגם הצבע הירוק התחלף לו בצהוב.
ממש שסינגל ריש לקיש מתפצל מהושעיה פגשנו קבוצה של רוכבים צעירים ערבים עם שני מדריכים. יפה לראות שיש קבוצות כאלה שמטיילות כבר מגיל צעיר ועוד במגזר הערבי.
המשכנו אל עבר השלוחה מתחת לעתיקות ציפורי והגענו לקבר של הבן של רבי יהודה הנשיא שם גם עובר שביל ישראל.
הפסקה קצרה והמשכנו הלאה בפידול חזרה לכיוון הסוללים.
ריח חזק של ביוב ליווה אותנו לאורך הקטע הזה. ריח שהגיע ממאגרי מי השופכין שהיו מולנו.
קטע הרכיבה הזה היה יפה ביותר במיוחד שהוא גם היה מול השמש. הגענו לנקודה יפה עם שני ספסלים וגם שם היינו חייבים לתת עצירה קטנה כמובן גם לצלם. זה מדהים איך פתאום אתה קולט שאתה רואה מהקודה הזאת מקומות בארץ שלא חשבת שאתה יכול לראות. מצד אחד הכרמל ומצד שני רואים את כל רכס הרי המירון. בקעת בית נטופה לפניהם ומאחור אפשר היה לראות איזה שהוא כפר בלבנון ועד לאזור הר דב ממש. ממש נקודה יפה לעצירה.
המשכנו הלאה בטיפוס לנקודה הכי גבוהה של המסלול 283 מטר.
מכאן הייתה לנו ירידה כיפית ממש עד לנקודת המפגש עם כביש 79. ממש לונה פארק.
הגענו לשביל עפר לישורת האחרונה לפני הרכבים. השמש מולנו וכל העמק פרוש לידנו.
סיום מוצלח לרכיבה מושלמת!
איך עודד אמר: "שלא כל טיול שנעשה מעכשיו יהיה טיול הורדת חלודה..." בוא נקווה כך... :)
לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GZE9nOTRqcnhjcGlDTmdla3A5dGxfZzMzemM0&authuser=0
לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/zWHLMA6JvKdadbF
מזג האוויר היה מושלם. הראות הייתה מושלמת. והסינגל היה מעולה.
נפגשנו בכניסה ליער ציפורי (כביש גישה לשמשית) ב15:30.
ניסינו להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שרכבנו ביחד ולא הצלחנו להיזכר מתי זה היה. משום מה חשבתי שזה היה באירוע עם הסוסים אבל זה היה נראה לי כל כך רחוק כמעט 3 שנים מאז שהבנו שזה לא יכול להיות.
התחלנו ברכיבה לפי הסימון. חצינו את ערוץ נחל ציפורי והמשכנו אל עבר סינגל קטן שמחבר אותנו לסינגל ריש לקיש. חוצים את כביש 79 במעבר תחתי ומתחילים לנסוע לאורך הכביש עד לצומת המוביל. משם השביל שובר ימינה ונוסע לאורך כביש 77. הגענו ממש לקראת סוף העונה. הכל מסביב היה ירוק לגמרי והשיבולים היו בשיא הפריחה.
עצם העובדה שירד גשם אתמול בלילה הוסיפה כמובן לראות המדהימה שהייתה לאורך כל המסלול וגם לכך שכל הצמחים היו "נקיים".
השביל נכנס לתוך השטח לכיוון מזרח ומגיע לשדה חיטה קצור. עצרנו להתרעננות קלה והמשכנו. מכאן השביל מטפס בזיגזג אל תוך החורש. כאן גם פגשנו משפחה שלמה שיצאה לטייל עם האופניים החל מהילד הכי קטן ועד לסבא שרכבו כולם על האופניים. היה בהחלט מרשים לראות את זה. איחלנו לעצמנו שגם נוכל לרכב ככה עם כל המשפחה שלנו בעתיד.
נכנסנו עם השביל לתוך יער מצפה ריש לקיש. כל הנוף של עמק בית נטופה נפתח לעברנו. פשוט יפה. השביל מתפתל לו בתוך היער ומגיע לנקודת תצפית יפה על ציפורי והעמק שמתחת. עצרנו להפסקה קלה של תפוח ובננה.
למטה בעמק רצו להם אנשים בקבוצת ריצה ומספר אנשים רכבו על אופניים. רגע פסטורלי שכזה.
ירדנו בירידה תלולה אל עבר העמק למטה. כאן למעשה השביל משך אותנו מערבה חזרה לכיוון הושעיה. בדיעבד זה קטע שאפשר לוותר עליו ולהתחבר ישר לשביל מתחת לציפורי. הקטע הזה עבר בשטח מאוד סבוך וקוצני. אבל מצד שני הוא גם הביא אותנו לנופים אחרים.
התחברנו לסינגל הושעיה שהיה סלעי יותר וגם הצבע הירוק התחלף לו בצהוב.
ממש שסינגל ריש לקיש מתפצל מהושעיה פגשנו קבוצה של רוכבים צעירים ערבים עם שני מדריכים. יפה לראות שיש קבוצות כאלה שמטיילות כבר מגיל צעיר ועוד במגזר הערבי.
המשכנו אל עבר השלוחה מתחת לעתיקות ציפורי והגענו לקבר של הבן של רבי יהודה הנשיא שם גם עובר שביל ישראל.
הפסקה קצרה והמשכנו הלאה בפידול חזרה לכיוון הסוללים.
ריח חזק של ביוב ליווה אותנו לאורך הקטע הזה. ריח שהגיע ממאגרי מי השופכין שהיו מולנו.
קטע הרכיבה הזה היה יפה ביותר במיוחד שהוא גם היה מול השמש. הגענו לנקודה יפה עם שני ספסלים וגם שם היינו חייבים לתת עצירה קטנה כמובן גם לצלם. זה מדהים איך פתאום אתה קולט שאתה רואה מהקודה הזאת מקומות בארץ שלא חשבת שאתה יכול לראות. מצד אחד הכרמל ומצד שני רואים את כל רכס הרי המירון. בקעת בית נטופה לפניהם ומאחור אפשר היה לראות איזה שהוא כפר בלבנון ועד לאזור הר דב ממש. ממש נקודה יפה לעצירה.
המשכנו הלאה בטיפוס לנקודה הכי גבוהה של המסלול 283 מטר.
מכאן הייתה לנו ירידה כיפית ממש עד לנקודת המפגש עם כביש 79. ממש לונה פארק.
הגענו לשביל עפר לישורת האחרונה לפני הרכבים. השמש מולנו וכל העמק פרוש לידנו.
סיום מוצלח לרכיבה מושלמת!
איך עודד אמר: "שלא כל טיול שנעשה מעכשיו יהיה טיול הורדת חלודה..." בוא נקווה כך... :)
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GZE9nOTRqcnhjcGlDTmdla3A5dGxfZzMzemM0&authuser=0
לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/zWHLMA6JvKdadbF
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.