טיול ספונטני ברכס מירון

החלטתי לקחת היום יום חופש. כי באמת יש מזג אוויר כזה מדהים שזה פשוט חבל לבזבז את היום במשרד.
בימים כאלה אני פשוט מתבאס לנסוע לעבודה. ימים כאלה יפים של אביב עם ראות מדהימה ושמש נעימה.

למזלי אמיר יכל להצטרף אליי ויחד נסענו לטייל ברכס מירון.

אבל עוד לפני שיצאנו לטיול.
בבוקר היום, התחילו לעבוד מחוץ לבית על המדרכה החדשה בחנייה שלנו. יצא לי קצת לדבר עם הפועלים ולשתות איתם קפה. שוב השיחה הגיעה לנושאים של ערבים ויהודים כמובן אבל אני לא ארחיב על זה כאן.

אמיר הגיע קצת לפני 10:00 ואכלנו ביחד ארוחת בוקר.
יצאנו מהבית לקראת 11:00 וטיפסנו אל עבר חניון הפיתול שמתחת לקבר רבי שמעון בר יוחאי.
חניתי את הרכב ויצאנו בהליכה על שביל סימון כחול. השביל מטפס בעלייה תלולה וקצרה אל עבר עין זבד.

אמנם המעיין היה יבש לחלוטין אבל האחו הירוק והנוף המדהים לחרמון ולגולן פשוט גרמו לנו לרצות להישאר שם לנצח.
הייתה רוח ממש טובה ולמזלי הבאתי את העפיפון החדש שקניתי בסן-דייגו.
היה ממש מגניב להעיף אותו לגובה כזה עצום ברוח כזאת בנוף שכזה. התמונות והסרטונים מדברים בעד עצמם.

 אחרי רביצה של כמעט שעה וחצי בעין זבד שבמהלכן שתינו קפה, אכלנו, שמענו מוזיקה וגם קיבלנו שיחה מפתיעה ממשי שבאה לשדך לאמיר את חברה שלה (ממש קטע הזוי שזה קרה באותו רגע שבדיוק כמה דקות לפני כן דיברנו על מערכות יחסים). קיפלנו את הדברים והמשכנו אל שביל ישראל לכיוון העליה למירון. בדרך עברנו על יד הוטה מרשימה ופגשנו גם שני כלבי רועים ממש חמודים

המשכנו אל עבר עין זקן שהוא למעשה מעין שממנו מתחיל נחל כזיב עד שהוא נשפך לים התיכון בחוף אכזיב. בעין זקן הקיף אותנו עדר גדול של עזים שפשוט לא פחד מאיתנו.

 משם המשכנו על סימון שביל שחור שהתחבר חזרה לשביל הכחול שהוריד אותנו חזרה לאחו של עין זבד ומשם בירידה מתונה על שביל ישראל חזרה לחניון הפיתול. בדרך אמיר עוד הספיק לתת טיפוסון קטן על כיסא אליהו

אלבום תמונות
אלבום משותף עם אמיר

לינק למסלול