טיול גברים #3 - מעלה עקרבים רומי + נחל גוב

טיול גברים קצר של 5 שעות במעלה העקרבים הרומי וירידה דרך נחל גוב על פי המסלול מאתר טיולי

השתתפו:
שפירא, עודד, עשהאל, אמיר לוי, משה ויואב

24 לדצמבר, יום חמישי

יצאנו בשני רכבים.
רכב ראשון של שפירא יצא מחיפה בסביבות השעה 17:00 ורכב שני יצא מהמרכז בסביבות השעה 20:00.

נסענו דרך דימונה ומשם לצומת הערבה כי רצינו להמנע מהנסיעה בחושך בכביש המפותל של מעלה העקרבים.
הגענו לחניון לילה נחל צין תחתון לקראת השעה 20:30 וזאת אחרי שעצרנו בדרך בבית קמה למנת פלאפל זריזה.
הלילה היה יפה מתמיד בזכות אור הירח המלא שנתן תאורה מדהימה על כל המדבר ועל האזור שבו נחתנו.

מצאנו גבעה קטנה ששימשה לנו כנקודת קשר לעולם החיצון ובעיקר לבנות זוג הדאגניות.
פרקנו ציוד מהרכב שכלל את כל המזון ששפירא קנה במחסני השוק באותו יום וחצי מיער קרית אתא שהסתתר לו בתוך הבגז' של היונדאי i35. חשוב לציין שהעצים הספיקו לנו למדורה עד אחרי 1 בלילה!!!
עוד ראוי לציון העובדה ששפירא לקח חופש בשביל לעשות את כל הקניות בעוד שכל שאר הזונות עבדו באותו יום...

להפתעתנו כעבור שעה קלה גם הרכב השני הגיע עם איתי, עודד ואמיר זאת לאחר שהם טסו נמוך כל הדרך עד לחניון לילה.

יואב ושפירא עמלו על ארוחת הערב בעוד הPM המרכזי נתן פקודות עם הידים בכיסים כל זאת בזמן שהשרפה שלנו (משה) עבד על ארגון המחנה.
לאחר ארוחה דשנה וטעימה שתינו תה ובעיקר התקבצנו מסביב למדורה כי מהר מאוד הטמפרטורה ירדה ל3 מעלות.
אכלנו פופקורן מהמדורה שבעיקר נהנו לראות איך הוא מתפוצץ לו החוצה לידיים שלנו.

לקראת 1:30 הלכנו לישון. למזלנו עודד לא ניסר את הלילה אבל הלילה היה קר וזה הורגש בתוך האוהלים שלנו.

25 לדצמבר, יום שישי
קמנו ב7 בבוקר. עשינו מדורה קלה והכנו ארוחת בוקר מהירה עם סלט ביצים ואבוקדו שראוי לציון ולבנה שעודד הכין במהלך הלילה. סך הכל היה טעים מאוד.

גם כאן ראוי לציון ששפירא ביצע קניה שלא עלתה יתר על המידה ושמר על כמות שפויה של מזון בניגוד לטיולים הקודמים. הציון הגבוה שקיבל בסוף המסלול בהחלט נבע מאותן סיבות שהזכרתי לעיל אך בעיקר בגלל האירוע שקרה ממש לפני שיצאנו לדרך, אירוע שבו האוהל שלי החליט להתאבד על המדורה שלנו רגע לפני שנבלם על ידי שפירא.

בשעה טובה, יצאנו לדרך ב9:00. וזאת אחרי שיואב (הפרימדונה של הטיול) התעורר ב8:00. (קיבל ניקוד נמוך על כך )
חנינו את הרכבים בתחילת מעלה עקרבים צמוד לכביש 227.

המסלול עצמו במעלה עד למצד צפיר לא לקח לנו הרבה זמן וכעבור שעה ו20 כבר היינו בפסגה. הנוף מלמעלה היה יפה ביותר. מישור ימין נפרש מולנו, מצלעות המכתש הגדול, נחל צין, הר צין, הרי מואב והכור הגרעיני כולם במבט פנורמי אחד.
עשינו במצד עצירה ארוכה של קפה ופירות יבשים (נמאס לי כבר להזכיר גם כאן לטובה את שפירא שפינק... טוב מספיק, ניצחון טכני, יצאת מהטבלה....)

 התקפלנו והתחלנו בירידה לנחל גוב. עד שהגענו לחלק המעוקי של הנחל ההליכה הייתה נחמדה אך לא יותר מזה.
בשלב מסוים עודד החליט לבצע טיפוס על קיר שקצת הלחיץ אותנו (הזכיר לי את שנה שעברה שאמיר כמעט הרג את כולנו)

 הגב הראשון היה מלא במים אך העדפנו לעקוף אותו. שבדרך אנחנו עוברים סולם מגניב שנשען על הסלע.

משם כבר הדרך לרכבים הייתה קצרה ודי מהר הסתיים לו המסלול.

מכיוון שכל כך התגעגענו אחד לשני נפגשנו שוב בבית קמה בארומה לאכול משהו קטן. משם נפרדנו כולנו ואיש איש לביתו 

1. לינק למסלול בעמוד ענן
2. לינק לאלבום בGoogle Photos

ציון כללי לאנשים

מקום 1- שפירא - חצה את קו ה10,000 נקודות. הוועדה החליטה כי שפירא ראוי לציון לשבח על ארגון, סדר ומשמעת ונאמנות גבוהה ביותר למוסד טיולי הגברים.

מקום 2 - משה לוי. שימש כשרפה של המחנה. הפגין נאמנות גבוהה להגעה למסלול על אף שהיה זה יום ההולדת של אביו.

מקום 3 - עודד. מחד עודד הפגין נכונות גבוהה להיות עם הצוות האורגני בלילה מאידך הוא בז לכללי הבטיחות של הטיול וסיכן את עצמו ואת כל חבריו בעודו מטפס על קיר סלע במהלך הטיול, חרף הפצרותיהם של חבריו לרדת משם.

מקום 4 - יואב. זהו טיול גברים הראשון שלו ובכל זאת הוא בז לכללי הקימה המוקדמת בטיול. כמו כן יואב חזר ללא הרף על טענתו שהטיול לא היה ברמה של טיול גברים וציין את נוכחתן של נשים מלאות ודשנות שנכחו במסלול באותו יום. על אף שננזף בחוצפתו, הוא המשיך בשלו.

מקום 5 - איתי. הראה נאמנות נמוכה להגעה לחניון לילה מה שפגע קלות במוראל של הצוות. 

מקום 6 - אמיר לוי. נימוק הועדה: זאת השנה השנייה ברציפות שאמיר אינו מחובר למציאות הטיול ולהווי שלו. כמו כן אמיר פישל בכיון נהג הרכב השני לחניון לילה דרך צומת הערבה ועל אף שקיבל הוראה מפורשת הוא בכל זאת סירב פקודה ולקח את הצוות שלו בדרך חתחתים שסיכנה אותם.

שביל הפסגה - הר מירון - בחיפוש אחר החלמוניות

שישי אחר הצהריים - השעה הכי יפה בשבוע ואם אפשר על פסגת הר אז למה לא...

מה שהתחיל כאירוע קטן הפך לאירוע רב משתתפים ומצאנו את עצמנו מגיעים בטפטופים לחניון הפסגה על פסגת ההר השני בגובהו במדינת ישראל.

בינתיים נחנו על ערסלים בחניון הפסגה עד שכולם הגיעו

לקראת 15:30 התחלנו בהליכה לכיוון תצפית הלבנון על שביל הפסגה שהוא גם חלק משביל ישראל.
ריכוז החלמוניות על השביל היה קטן ביותר. מצד שני כמות הסתווניות הייתה גדולה בהחלט.

אחרי הליכה לא מאומצת של 15 דקות הגענו לתצפית הלבנון על שם אוריאל פרץ.
תוך פחות מ2 דקות כבר היו תלויים 3 ערסלים על העצים ודקה אחרי זה כבר היו קפה ותה מונחים על הגזייה.

עבודה יפה מאוד סך הכול.

משם המשכנו על השביל שמקיף למעשה את היב"א של חיל האוויר חזרה לחניון הפסגה.
 תמונת קבוצתית לפני שחוזרים לרכבים

לינק לאלבום תמונות

תל יודפת + הר עצמון

היום עשינו מסלול קצר לתל יודפת. היינו אני, אסיה ואורן.

השפיראס + קצף ויואב ודיקלה + שוקה וטישו.

מזג האוויר שיחק לטובתנו והעננים שהסתירו את השמש עזרו לנו לא להישרף בשמש. 

עלינו לתל ועצרנו לקפה בפסגה שלו.

לא באמת התעמקנו בהסברים ובבורות המים הרבים שהיו מפוזרים לאורכו של התל. כאילו זה חלף לידנו.

ירדנו על השביל המסומן בכחול אל תוך הואדי רק בשביל לטפס שוב למרגלות הר עצמון.

החלטנו לשמור את הטיפוס לפסגה של הר עצמון ליום אחר והמשכנו על הסימון האדום חזרה לחנייה.

מיודפת המשכנו אלינו חזרה הביתה לארוחת צהריים שכללה קציצות (מכל הסוגים) פסטה וסלט.

בשלב מסויים נאלצנו לגרש את האורחים מהבית ולנסוע לאסוף את אידה מנהריה.

משם נסענו לפגוש את מאשה, דובי והבנות בעין חרדלית. 

הגענו לקראת 5 אחרי צהריים והיינו שם לבד לגמרי.

המקום ממש יפה במיוחד כאשר הוא ריק ככה מבני אדם. שתינו קפה וקטפנו הרבה מאוד פטל בזמן שהבנות ואורן שיחקו בבריכת מים הקרירה.

יותר מאוחר בערב (ב9 בערב) עוד הספקתי לצאת עם גלעד לריצת ערב של 6 קילומטר מסביב ליישוב.

היה יום טוב!

סחנה 2015

בקיצור היה חם ומגניב

הסחנה היה יחסית ריק.
היינו 11 אנשים

1. אמיר ומשי
2. עומר ואסיה
3. משה ואורטל
4. צליל ושפירא
5. אמיר רוזנצוויג
6. חימיניס
7. איתי עשהאל

אם שנה שעברה הייתה שנת הערסלים, השנה הייתה שנת המתנפחים.
היה יחס של מתנפח לבן אדם. רק חבל שבסוף היום כמעט כל המזרונים התפוצצו.

השנה הגענו באיחור קל והמקום הקבוע מתחת לעץ כבר נתפס אבל הכל לטובה. בסוף התפרשנו במקום אחר על יד עץ אחר קצת יותר רחוק מהמים. האמת שהיינו חזירים. התפרשנו על שטח ענק עם כל המחצלות והערסלים שתלינו.

החומוס היה טפל מאוד. (לזכור לא לקנות יותר במצה) ראוי לציון הפילה שהשפיראס הביאו. הייתה פצצה.
הכרובית בטחינה כאמור שיחקה אצל הצמחוני.
קפה, עוגת תפוזים אבטיח ומלון מה צריך יותר מזה.

כרגיל היה מבחן גבריות בנביעה של גן השלושה.
והפעם גם גיוונו באתר המפלים הקטן בחלק הדרומי של הפארק.
לבסוף קינחנו בפריסבי קפיצה למים ולפני ששמנו לב השעה כבר הייתה 16:30 והיינו צריכים לצאת.

תמיד זה מרגיש שעוד לפני שהגעת כבר צריך לצאת. אבל לדעתי זה טוב. זה נותן טעם של עוד.
מי יודע אולי עוד אפילו נעשה פה עוד לילה עד סוף הקיץ.

חלוקת הכספים הייתה מופתית. 100~ שקל לראש כולל כניסה.

קובץ ציוד ואוכל
תמונות

סופשבוע בקיבוץ דפנה

נסענו לסופ"ש בקיבוץ דפנה לכבוד יום הולדת 58 לאידה

התארחנו בבית הארחה "גני דפנה" בקיבוץ דפנה.

הגעה היום חמישי

הגענו לקיבוץ דפנה לקראת 18:30 אחרי שעוד עצרנו בטל-אל לפגישה קצרה עם הרצף.
יצאנו להליכה קצרה בקיבוץ לאורך נחל דן שזורם ממש בתוך הקיבוץ.
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/XAF1S3MlQz0HC8H
שחזרנו אכלנו על האש בדשא מחוץ לחדרים שלנו.

וניתן נרדמה אחרי שתמר "דפקה" לה את הספר "חנן הגנן" בראש :)

https://carousel.dropbox.com/photos/cc/zAgZTKhnu37L6Mg

יום שישי

הלכנו לארוחת בוקר בחדר אוכל. משם המשכנו לשמורת טבע תל דן. עשינו את מסלול המעיינות הארוך. שעה וחצי בערך כולו. עשינו עצירה ארוכה בבריכת שכשוך וברגע שהתחיל להיות המוני התקפלנו חזרה לאוטו.
אכלנו ארוחת צהריים חזרה בדשא מחוץ לחדרים שלנו.
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/uyU2s5S94kwpxCQ

לאחר מכן הלכנו לבריכה של הקיבוץ. והבנות שחקו בבריכה הגדולה בעוד שאורן שיחקה לה בבריכת פעוטות.
ממש בתוך השטח של הבריכה עובר נחל דן וממש יפה שם.
בשלב מסויים רציתי ללכת לחפש נקודה מעניינית על נחל דן שנקראת "הלגונה".
הלכתי ביחד עם נועה והגענו למקום בערך קילומטר וחצי מהגדר של קיבוץ דפנה.
הכניסה למים היתה קרה בטירוף אבל הייתי חייב להיכנס.
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/gW0u7FHOWQ08NYl

בערב הלכנו לאכול במסעדת "דג על דן" יותר נכון הייתי קורה למקום מסעדת פורלים כי זה בערך הדבר היחיד שהם יודעים להכין שם. פורל על המחבת, פורל על הגריל, פורל אפוי, פילה פורל ולקינוח אכלנו קציפת פורל... :)


יום שבת

נסנענו לקטיף דובדבנים באודם. הגענו בערך ב9:20 והמקום כבר היה מפוצץ. בתוך השטח כבר פגשנו את חני ומאראט.
אורן נהנתה לקטוף ולאכול ישר מהעץ אבל נראה לי שאחר כך כל הדובדבנים עשו לה בלאגן בבטן.
ביציאה היה תור שלם של מכוניות עד הצומת. אחר כך התברר לנו שהיה מבצע של קופונים ובגלל זה היו כל כך הרבה אנשים.
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/0ZK2pD79usFtzQn

אחר הצהריים הלכנו לפארק של הקיבוץ (ממש מאחורי הבריכה) ואכלנו שם ארוחת צהריים. נכנסנו לנחל ממש בפיצול של נחל דן עם נחל טל (זה שזורם בתוך חורשת טל). אורן ממש נהנתה במים עם הסירה המתנפחת שלה.
משם המשכנו עוד לבריכה של הקיבוץ שם אורן בעיקר הייתה במים הרדודים ביחד עם אסיה.
חזרנו לחדר שתינו קפה ואכלנו עוגה והתקפלנו בחזרה הביתה לא לפני שעצרתי לחפש את ה"מאגר" שנועה סיפרה עליו ממש על שביל ישראל מאחורי שמורת נחל שניר. מקום חביב.
עברנו בטל אל ואצל ההורים שלי וזרקנו להם דובדבנים מהקטיף.
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/GCtulCfcZHUJqSh

חניכה לברוקס קסקיידיה - ריצה באלוני אבא

היום חנכתי את נעלי ריצת השטח החדשות שלי - Brooks Cascadia 10 בשדות של אלוני אבא.

כבר הרבה זמן אני רוצה לדגום את המקום הזה בגלל שני מעיינות מעניינים שמופיעים בעמוד ענן.

הראשון הוא באר אבא.
מקום נחמד בצל איקליפטוס גדול ששופץ על ידי חבר'ה לפני גיוס מהאזור.
יש מקום למדורה וסך הכול המקום נקי ומטופח.

מהבאר המשכתי בריצה מערבה דרך שדות החיטה לכיוון מעיין ששופץ לא מזמן ונקרא כעת "עין אורן" לזכר אורן נח ממושב הושעיה שנפל במבצע "צוק איתן"

מזג האוויר היה טוב. היה קריר ונעים לריצה. הנוף בהחלט יפה לעונה.
שדות החיטה עדיין לא נקצרו וגם שדה התירס הגדול בצמוד לישוב היה בשיא הגובה שלו.

הא כן, והנעליים פשוט פצצה!

במקרה הם גם מתאימות לי לפי הפרמטרים באתר של Brooks:
http://www.brooksrunning.com/on/demandware.static/Sites-BrooksRunning-Site/Sites-BrooksRunning-Library/default/brooks_shoe_advisor/Default.htm


לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/2hHVgwkQ8CmJ6N0
לינק למסלול בעמוד ענן:
http://amudanan.co.il/?url=https://sites.google.com/site/gazitomer10/tracks/Trail-Run-Aloni-Aba.twl
לינק לאימון:
http://app.endomondo.com/workouts/533756579/5664390

סינגל כברי

שבוע שני ברציפות שאני ועודד נפגשים לרכיבה וזה בהחלט שיא שאין כדוגמתו.

הפעם בחרנו לעשות את סינגל כברי. הסיבה העיקרית היא גם ככה היינו עם המשפחה של אסיה בפיקניק בבוקר בחניון חומה ומגדל ביער חניתה אז כבר הייתי באזור.
זה אחרי שאתמול הייתי בטיול אופניים בקיבוץ חניתה עם חברים של אבא שלי.

סינגל כברי סינגל יחסית קליל אבל אם זאת היה מפתיע וכיפי ביותר.
הסינגל עובר בתוואי שטח לא כל כך מוכר והיו בו כמה פינות חמד מעניינות.

הפעם גם היה לנו אורח. אביב שהוא אחיין של עודד. רק בן 12 ורוכב כמו מקצוען. לא יכלתי שלא לחשוב באיזו רמה של מיומנות רכיבת אופניים אני הייתי כשהייתי בן 12. לא גבוה במיוחד כנראה. ומי בכלל חשב על סינגלים אז. אני בכלל למדתי לרכב רק בגיל 9 וגם זה רק אחרי שאמיר רוזנצוויג לימד אותי כי לאבא שלי כבר לא היה כוח מכל הנפילות שלי.

חזרה לתיאור מסלול
פגשתי את עודד ואביב בחניון השיירה אחרי שרכבתי מהבית של אמא של אסיה דרך בן עמי עד לחניון. משהו כמו 4 קילומטר רכיבה נינוחה.
עודד הגיע לפני הזמן שקבענו (16:30).
נסענו רגע לראות מה מצב נחל הגעתון וגילינו שמצבו עגום ביותר וכמעט ואין מים בנחל. לא להאמין שלפני חודש הייתה שם זרימה חזקה ביותר.

המשכנו על הסימון של קק"ל שהיה טוב לאורך כל הדרך.
השביל מטפס לכיוון קיבוץ כברי. נכנס ליער ועוקף את הקיבוץ בירידה לכיוון נחל שעל.
כאן הסינגל נוסע בקטע מעניין צמוד לנחל.
אפשר לראות שעשו עבודה טובה בבניית השביל ושהשקיעו לא מעט בבניית הסינגל.

מנחל שעל הסינגל מטפס אל עבר נווה זיו.
הטיפוס לקח זמן והוא גם היה על אדמה טרשית מה שהקשה על הרכיבה בו.

הגענו לשיא הגובה ועצרנו בנקודה ממש יפה מתחת לעץ אלון. אכלנו קצת ושתינו והמשכנו מכאן ברכיבה כיפית ממש חזרה לרכבים. הסינגל ממש זורם לאורך כל הירידה והוא עובר בנקודות ביער מאוד יפות.

הספקנו עוד בסוף לקפוץ לבריכת מים של עין שפע הצמודה לבן עמי.

בוא נקווה שנמשיך לרכב ככה כל שבוע.

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GU2JORmluakxmYkZDdVZUU3BxSldpLUswbEFV&authuser=0

לינק לאלבום:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/JLk7p08vv0i8Jwv

לינק לפוסט אחר על הסינגל:
http://bikepanel.com/p/19867

סינגל ריש לקיש

אז סופסוף אחרי אין ספור ביטולים ודחיות נפגשנו אני ועודד לרכיבת יום שישי אחר צהריים שהייתה מושלמת מבחינתי.

מזג האוויר היה מושלם. הראות הייתה מושלמת. והסינגל היה מעולה.

נפגשנו בכניסה ליער ציפורי (כביש גישה לשמשית) ב15:30.
ניסינו להיזכר מתי הייתה הפעם האחרונה שרכבנו ביחד ולא הצלחנו להיזכר מתי זה היה. משום מה חשבתי שזה היה באירוע עם הסוסים אבל זה היה נראה לי כל כך רחוק כמעט 3 שנים מאז שהבנו שזה לא יכול להיות.

התחלנו ברכיבה לפי הסימון. חצינו את ערוץ נחל ציפורי והמשכנו אל עבר סינגל קטן שמחבר אותנו לסינגל ריש לקיש. חוצים את כביש 79 במעבר תחתי ומתחילים לנסוע לאורך הכביש עד לצומת המוביל. משם השביל שובר ימינה ונוסע לאורך כביש 77. הגענו ממש לקראת סוף העונה. הכל מסביב היה ירוק לגמרי והשיבולים היו בשיא הפריחה.
עצם העובדה שירד גשם אתמול בלילה הוסיפה כמובן לראות המדהימה שהייתה לאורך כל המסלול וגם לכך שכל הצמחים היו "נקיים".
השביל נכנס לתוך השטח לכיוון מזרח ומגיע לשדה חיטה קצור.  עצרנו להתרעננות קלה והמשכנו. מכאן השביל מטפס בזיגזג אל תוך החורש. כאן גם פגשנו משפחה שלמה שיצאה לטייל עם האופניים החל מהילד הכי קטן ועד לסבא שרכבו כולם על האופניים. היה בהחלט מרשים לראות את זה. איחלנו לעצמנו שגם נוכל לרכב ככה עם כל המשפחה שלנו בעתיד.

נכנסנו עם השביל לתוך יער מצפה ריש לקיש. כל הנוף של עמק בית נטופה נפתח לעברנו. פשוט יפה. השביל מתפתל לו בתוך היער ומגיע לנקודת תצפית יפה על ציפורי והעמק שמתחת. עצרנו להפסקה קלה של תפוח ובננה.

למטה בעמק רצו להם אנשים בקבוצת ריצה ומספר אנשים רכבו על אופניים. רגע פסטורלי שכזה.

ירדנו בירידה תלולה אל עבר העמק למטה. כאן למעשה השביל משך אותנו מערבה חזרה לכיוון הושעיה. בדיעבד זה קטע שאפשר לוותר עליו ולהתחבר ישר לשביל מתחת לציפורי. הקטע הזה עבר בשטח מאוד סבוך וקוצני. אבל מצד שני הוא גם הביא אותנו לנופים אחרים.

התחברנו לסינגל הושעיה שהיה סלעי יותר וגם הצבע הירוק התחלף לו בצהוב.
ממש שסינגל ריש לקיש מתפצל מהושעיה פגשנו קבוצה של רוכבים צעירים ערבים עם שני מדריכים. יפה לראות שיש קבוצות כאלה שמטיילות כבר מגיל צעיר ועוד במגזר הערבי.

המשכנו אל עבר השלוחה מתחת לעתיקות ציפורי והגענו לקבר של הבן של רבי יהודה הנשיא שם גם עובר שביל ישראל.
הפסקה קצרה והמשכנו הלאה בפידול חזרה לכיוון הסוללים.
ריח חזק של ביוב ליווה אותנו לאורך הקטע הזה. ריח שהגיע ממאגרי מי השופכין שהיו מולנו.

קטע הרכיבה הזה היה יפה ביותר במיוחד שהוא גם היה מול השמש. הגענו לנקודה יפה עם שני ספסלים וגם שם היינו חייבים לתת עצירה קטנה כמובן גם לצלם. זה מדהים איך פתאום אתה קולט שאתה רואה מהקודה הזאת מקומות בארץ שלא חשבת שאתה יכול לראות. מצד אחד הכרמל ומצד שני רואים את כל רכס הרי המירון. בקעת בית נטופה לפניהם ומאחור אפשר היה לראות איזה שהוא כפר בלבנון ועד לאזור הר דב ממש. ממש נקודה יפה לעצירה.

המשכנו הלאה בטיפוס לנקודה הכי גבוהה של המסלול 283 מטר.
מכאן הייתה לנו ירידה כיפית ממש עד לנקודת המפגש עם כביש 79. ממש לונה פארק.
הגענו לשביל עפר לישורת האחרונה לפני הרכבים. השמש מולנו וכל העמק פרוש לידנו.

סיום מוצלח לרכיבה מושלמת!

איך עודד אמר: "שלא כל טיול שנעשה מעכשיו יהיה טיול הורדת חלודה..." בוא נקווה כך... :)

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GZE9nOTRqcnhjcGlDTmdla3A5dGxfZzMzemM0&authuser=0

לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/zWHLMA6JvKdadbF

טיוליומהולדת 61 לאמא

שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה... זה השיר שאורן שומעת כל הוקר שבת בחודשים האחרונים. אה וגם אדון שוקו. כמו מנטרה כל בוקר שבת שאני קם אני שם לה את השיר הזה והיא רוקדת לה.

גם היום השירים האלו התנגנו בבית שלנו וגם בטבע. בזמן שהיינו בפיקניק בוקר בחניון נחל בית הכרם.

יצאנו כל המשפחה לטיול קצר לכבוד יום ההולדת ה61 של אמא. לא להאמין שעברה שנה מאז שחגגנו לה 60 והיינו אז בצימר ברמות שהיה כל כך כיף אז.

עכשיו הלכנו על משהו סולידי. פיקניק קצר. טיול קצר בנחל עיון וארוחה דשנה במסעדת הטחנה במטולה. מה צריך יותר מזה?

למטולה הגענו לקראת 11:20. עשינו הקפצה של הרכבים אחרי שהשארנו את הרכב של אורי במפל התנור ועלינו להתחלת המסלול על יד אנדרטת הספארי ממש צמוד לגדר הגבול עם לבנון.

המסלול עכשיו כמעט בשיא הפריחה שלו. הזרימה בנחל הייתה סבירה ביותר ומזג האוויר היה נעים בהחלט.

סיימנו את המסלול בול בזמן ב13:00.

ב13:30 כבר היינו במסעדה.

ב16:00 כבר יצאנו משם שבעים ומרוצים.

אנחנו נסענו עם אורן לנהריה לעזור לאחות של אסיה למיין חלק מהבגדים לתינוקת החדשה שנולדה לפני 9 ימים. נסענו בדרך שאני מאוד אוהב דרך נחל דישון תחתון ועליון. חצינו את שביל ישראל או יותר נכון שביל ישראל חצה אותנו מספר פעמים בכביש הזה. כל הדרך אורן ישנה.

הגענו לנהריה ב17:15 אחרי שעצרנו בישוב נווה-זיו ובאנדרטת המשוריין כ2 קילומטרים מצומת כברי.

לינק לאלבום תמונות:
https://plus.google.com/photos/102009544007169474511/albums/6139168187481258177?authkey=CL6pkMCE05b3Qw

טיול בעקבות פריחת האדמונית החורש

בוקר יום שישי - אורן בגן ואנחנו נחים לנו בבית. אני נרדם על הספה ואסיה מחפשת מנורות וטפטים לבית החדש.

הגיע 12:00 ואנחנו מתכוננים לצאת מהבית לאסוף את אורן ולנסוע לרכס הרי מירון לחפש את אדמונית החורש.

קצת סידורים בדרך. נכנסים למכר לשלם לצבע של השליכט. עוצרים בכרמיאל לקחת את הכיורים והצינורות והופה כעבור חצי שעה אנחנו כבר בחניון האדמונית על יד בית ג'אן.

החלנו בהליכה על השביל עפר הירוק לאורך מטעי הדובדבנים. כעבור כמה מאות מטרים עולים בשביל שחור המתפתל בתוך החורש אל עבר הר הלל.
עצרנו לפיקניק קצר בעלייה בשמש הנעימה.

המשכנו בטיפוס הלא ארוך עד שנפגשנו בדרך עפר שעולה לפסגה.
מכאן השביל השחור יורד את ההר וכאן למעשה זה הקטע של הפריחה של אותן אדמוניות מדוברות.

את האמת הפרח עצמו לא כל כך מרשים אבל מכיוון שהוא נדיר כל כך אז יצא לו שם כזה מפורסם. הוא פורח רק שבועיים בשנה ורק באזור הזה בארץ (הכי דרומי בעולם) אז ככה זה יחסי ציבור בעולם הצמחים.

הייתי מקדיש לפרח את השיר הבא:
http://grooveshark.com/s/The+Right+Thing/4DPkbv?src=5

הגענו לסימון שבילים הכחול. מפה החלטנו לדגום את עין זקן שלהפתעתי היה מלא במים. זאת למעשה נקודת ההתחלה של נחל כזיב. מהאוכף הזה ברכס הרי מירון מתחיל לו אחד הנחלים היפים ביותר בגליל. האחו מסביב למעיין ממש יפה וגם כאן עצרנו לפק"ל קפה קצר. וסתם לרביצה קצרה.

בשלב מסוים התחיל להיות כבר קר. אז קיפלנו את הדברים והתחלנו בהליכה על דרך עפר חזרה לאוטו. אורן מסתבר כבר גדולה מדי למנשא הקדמי כי גם היא וגם אסיה סבלו מההליכה חזרה לאוטו. כל כמה דקות אורן ביקשה לרדת וללכת לבד ברגל.

סך הכול טיול קצר ויפה באחד האזורים היפים בארץ לדעתי. ושמזג האוויר טוב אז זה פשוט פשע לא לצאת החוצה ולנשום את האוויר הזה.

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GR2RCZkthMVZOcmpyOGhrTkJwcjY0Wm5xTVVZ&authuser=0

לינק לאלבום תמונות:
https://plus.google.com/photos/102009544007169474511/albums/6139173833912813425?authkey=CPWlx6u6m7ajzgE

טיול קבוצה - פסח 2015 - חניון דליות ושביל הגולן

בוקר יום ראשון 5-אפריל

אז לאחר אין ספור חפירות של הודעות בוואטספ הגיע הרגע שבו באמת יצאנו מהבית בדרכנו לרמת הגולן.

יצאנו מהבית בערך ב12 בבוקר. עוד הספקנו לאכול המבורגר בסינטה בר אקספרס ביחד עם אורן.
אספנו את אמיר על המחלף של עוקף קריות בטיימינג מושלם. הגענו לטל-אל ונפגשנו עם הטייח (סולימאן) ועם דני וחיר. מבלי ששמנו לב שרפנו שם כמעט שעתיים שבזמן הזה אמיר הסתובב עם אורן בתוך הבית.
בסוף באיחור קל יצאנו מטל-אל לכיוון חניון דליות.

קצת פקקים בעמיעד (שהספיק להפוך להיות כיכר) וב16:45 הגענו לחניון.
למזלנו שפירא וצליל תפסו מקום מעולה להקמת ה"מחנה" שלנו. וזה באמת היה חתיכת מחנה.

היינו 7 אוהלים סך הכל. 4 ערסלים ומדורה אחת גדולה וענקית.

לא יכלנו למצוא מקום יותר טוב מזה.
לאט לאט התחילו אנשים להגיע והקמנו את האוהלים והשולחנות לארוחת הערב.
צליל והבנות החלו כבר בבישולים וההכנות בזמן שהקטנטנים שיחקו עם הבימבות שלהם.
והגברים, הם התבטלו להם בערסל...:) שבט אפריקאי קלאסי.

בערך שעה לפני השקיעה יצאנו לעשות מסלול קצר שמקיף את היער ומגיע לתצפית על נחל דליות ועל העיר העתיקה גמלא.

חזרנו למחנה ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מסביב למדורה כבר מתחילים לאכול ארוחת ערב.

על מנת להרדים את אורן עשיתי איתה סיבוב קצר באוטו. עוד לפני שיצאתי מהחניון היא כבר נרדמה. :)

במהלך הערב הבילוי העיקרי היה לבהות במדורה אבל בין היתר גם שיחקנו ב"משחק הכי טוב בעולם" כפי שהוא קרוי. היה נחמד מאוד. אנשים כבר פרשו לישון ומדי פעם שמענו איזה קטנצ'יק בוכה מאחד האוהלים שמהר מאוד אחד ההורים רץ לבדוק אם זה הילד שלו.

ככל שהמדורה דעכה ככה גם נהיה לנו יותר קר. בסוף פרשנו לישון לקראת 00:30.

בוקר יום שני 6-אפריל

קמנו ב7 בבוקר בערך חוץ מיואב העצלן שהתעורר ב8 וחצי.
שתינו קפה ואכלנו ארוחת בוקר מפנקת.
לאחר מספר דיונים בנושא החלטנו לרדת מהרעיון של לעשות את המסלול לכיוון אום אל קנטיר ובמקום זה החלטנו לצאת למסלול לכיוון "גלגל הרפאים"
מיכאל, ספיר ואיתי וקרן הגיעו לחניון ב9:00 וחברו אלינו.

לאחר כמעט שעה של ארגונים יצאנו בשעה טובה מהחניון. קבוצה של 21 איש פלוס שני כלבים. לדעתי הקבוצה הכי גדולה שאנחנו טיילנו בה אי פעם במתכונת הזאת של הקבוצה.

למזלנו הכל עדיין פרח והיה ירוק אבל המסלול כולו היה בשמש ואפילו שלא היה חם כל כך זה היה נטל לא קטן לחלק מהאנשים.
עלינו למאגר דליות ומשם המשכנו אל עבר עין פרס. חלק מהחבר'ה טבלו במים הקרירים. משם עצרנו בנקודת צל מתחת ל3 איקליפטוסים. הנקודה הזאת לדעתי הייתה ההיי לייט של הטיול. ממש בתוך אחו יפה שכזה שמרחוק רואים את החרמון וממרחק של קילומטר רואים את הקצה של "גלגל הרפאים".
בנקודה זאת התפצלנו. יואב, דיקלה, מיכאל וספיר המשיכו ל"גלגל" שאר הקבוצה התחילה לחזור לחניון. הקפנו את המאגר למעשה.
הגענו לעוד נקודה יפה שבה השביל עובר בין שני אגמי מים קטנים. מרגיש כאילו טיילנו באלפים.

הגענו חזרה לחניון לקראת השעה 14:30. להפתעתנו ה"מחנה" שלנו היה עדיין ריק מאנשים.
פרקנו מהר שולחן וכסאות מהרכב ועשינו לעצמנו פרישה קצרה של ארוחת צהריים.
לא עברה חצי שעה וגם שאר החבר'ה חזרו.
נחנו לנו עוד קצת בשטח עד שלאט לאט אנשים התפזרו להם.

החלטנו להמשיך לאניעם לכפר אמנים. לתפוס את השעות האחרונות של השמש.
האמת שפעם ראשונה שאני שם. מקום נחמד ביותר. נכנסנו לבית קפה קטן ושתינו בעודנו צופים אל עבר שדה ירוק שבו רעו כמה סוסים. שיצאנו, התקרבנו לצלם אותם והתמונה שנתגלתה לפנינו הייתה פשוט מדהימה. השמש בדיוק שקעה מעל הרי הגליל והשדה שמולנו היה פשוט כמו גלויה. התחשק לי להישאר לעוד לילה בגולן.

אני נהניתי מאוד. אני מקווה שיצא לנו כקבוצה לצאת לעוד כאלה טיולים + הלינה בשטח. זאת חוויה שוברת שגרה.
 אז עד לפעם הבאה, ובתקווה שלא יעבור הרבה זמן עד.

השתתפו בלילה: משה, אורטל ונבו. רון, מאיה ואלון, משי ואמיר, עודד ושני, יואב ודיקלה, שפירא וצליל אסיה, אנוכי ואורן. (שוקה וקצף)
נוספו לטיול בוקר: איתי וקרן, מיכאל וספיר.

אלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/HMW6wZ5mruQrmdN

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GUmFFaEd2Z2pCcTdoODZpa2RMTFA5NmtEdmJr&authuser=0

טיול זריז בנחל נדר

נפגשתי עם יואב לאכול חומוס במרכז זיו
היה טוב. חמים וטעים. ולעניין.

התפצלנו ונפגשנו חזרה בטירת הכרמל ביציאה מנחל גלים ב14:10.

השארתי את הרכב שלי למטה ועלינו עם הרכב של יואב לאוניברסיטה.
חנינו מטר מתחילת השביל שיורד בנחל נדר.

האמת שהנחל הפתיע לטובה.
הייתה פריחה מדהימה.
הנוף היה מאוד יפה.
היו אפילו מים בגבים בנחל.

הבתים של דניה שצופים לנחל פשוט הדהימו אותנו. איזה נוף יש לאנשים האלה. לא להאמין.

הגענו לעין קדם ולהפתעתי היה ריק מאנשים.
מעלינו הגיח נשר ענק שחג מעלינו במעגלים.
זה היה ממש רגע קסום.

עצרנו מתחת לעץ זית ושתינו תה שחור עם 2 עלים של מרווה שיואב קטף.

ירדנו אל עבר נחל גלים וכעבור 20 דקות כבר היינו באוטו.

סך הכול שעתיים נפלאות.

משם נסענו, אספנו את אורן מהגן והחזרתי את יואב לנקודת התחלה ליד האוניברסיטה.

הסתובבתי קצת עם אורן בשביל שיורד אל עבר החי-בר. יש שם תצפית לזכר כפיר גנות.
אורן הלכה כמו גדולה בשביל בסימון ירוק שעולה חזרה למעלה ומשם ישר לאוטו.

סיום טוב ליום :)

לינק לאלבום:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/oOOQaeVkibXxclB

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GNm9TRHh3VjVMS3Z2NUZBMThseUxVdXZQNEp3&authuser=0

טיול אופניים - בית לחם הגלילית

בבית לחם הגלילית יש בתים יפים. אבל ממש יפים.

התחלנו את היום בחצר של איתן יונג שגר כבר מספיק שנים בישוב היפה הזה.
ארוחת בוקר קלה וישר על האופניים.
איתן הוביל עם הטרקטורון ואנחנו השתרכנו מאחור.

נסענו לכיוון אלון הגליל שבדרך חצינו את נחל ציפורי. משם לעצירת קפה על יד צומת המוביל ומשם לכיוון שמשית.

האזור הזה מלא בסינגלים, אבל כאמור החברים של אבא שלי מעדיפים להימנע מסינגלים.
בכל מקרה  היה יום יפה והנוף עצמו היה מהמם כפי שניתן לראות בתמונות.

עשינו סיבוב על יד יער הסוללים וחזרנו לאורך כביש 77 עד לזרזיר משם שברנו מתחת לכביש על יד מאגר מים יפה חזרה לכיוון חוות התבלינים ובית לחם הגלילית.

סך הכול 26 קילומטר.

אלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/KJD1PC7nckjoBfS

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GcEZ0ME9Ncjh3NU9IVWFIRkFuZWUxR3FnSzdz&authuser=0

יום חופש - גלגל הרפאים

אין כמו לקחת יום חופש ולנסוע לטייל ואם במקרה זה יוצא באביב וברמת הגולן אז מה טוב.

לקחנו אני ויואב חופש ויצאנו לכיוון גלגל הרפאים. משום מה היה לי כמיהה למקום הזה בחודש האחרון ודמיינתי את עצמי יושב שם על הרוג'ום הגדול באמצע מוקף כולי בירוק בוהק. פשוט חלומי.

בבוקר עוד הספקתי להיות בטיפול פוטותרפיה ברמב"ם. עליתי חזרה לכרמל לאסוף את יואב ושוקה ונסענו צפונה.
בדרך עצרנו בטל אל לראות איך מתקדמת הבנייה של הבית. הריצוף כמעט הסתיים ובאותו יום גם התחילו לשפוך אדמה גננית מסביב.
דני המפקח שלנו, הודיע לי שעה לפני שהגעתי שאני לא אבהל אבל הבחור ששופך את האדמה גילה שיש חור בצינור של הביוב. כנראה נגרם נזק במהלך עבודות פינוי האשפה שנעשו לפני מספר שבועות.
סאלח האינסטלטור נקרא לבוא לתקן.

עשינו סיבוב קצר בבית. אמרתי שלום לחאלד שבדיוק עבד על הנישה באמבטיה של הילדים. סך הכול הוא עושה עבודה טובה.

משם המשכנו לכרמיאל ועצרתי בארומה לקנות משהו קטן לאכול ולקפה.

הגענו לקראת 11:00 לחניון דליות. הכול מסביב היה פורח וירוק. ממש כמו שציפיתי. ההליכה לגלגל הרפאים עברה דרך מאגר דליות ומשם דרך כר דשא רחב על גבי שביל הגולן. בדרך עצרנו בעין פרס שזה מעיין שלא הייתי מכיר אילולא "עמוד ענן".

הגענו לרוג'ום אל-הירי (גלגל הרפאים) ועשינו עצירה קצרה. הכל מסביב היה מלא עדרי פרות שמדי פעם אפילו היו עוינות כלפינו.
משם המשכנו מזרחה דרך מעין קטן ללא שם מתחת לעץ תאנה ואז דרומה ומערבה בדרך ממש יפה חזרה לשביל הגולן.

סך הכול 14 קילומטר הליכה. בדרך חזרה גם עצרנו מתחת לעץ בודד שהיה שם בשטח. הכול פשוט פורח ומדהים כל כך. שברקע עומד לו החרמון עם קמצוץ של שלג עליו.

שהגענו לחניון חזרה המשכנו עם הרכב לתצפית הנשרים שמה פתחתי שולחן וכסאות וישבנו אל מול השקיעה שמולנו נמצאת העיר העתיקה גמלא ונחל דליות ממש מתחתינו. אחלה סיום של אחלה יום.

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GU0syWXAxQmdCbEdtcUJRaV9CQV9xNFZSdVln&authuser=0

לינק לאלבום תמונות שלי:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/RhjogzGaZsnM2dz

לינק לאלבום תמונות של יואב:
https://plus.google.com/u/0/+YoavHillel/posts/5GsukMjfLmf?cfem=1

טיול גברים 2015 - נחל עזגד-אשלים

תיאור טיול:
יום חמישי 19-למרץ
אז הגיע יום חמישי שחיכיתי לו כל כך. קמתי בבוקר שטפתי פנים, שתיתי קפה ומיד ירדתי להעמיס את הציוד לאוטו.
תעיתי בראשי איך כל הציוד יכנס לתוך היונדאי i25 הקטנה.
נסעתי לאסוף את אייל שטרח להביא 20 קילו של עצם חתוכים. העצים שהוא חתך היו בחלקם פורמייקה וחלק הם גזעים לחים שמשה מצא והעביר לו אותם. אמרנו שיהיה בסדר ויצאנו לדרך.
שמנו על עצמנו שכפ"צ ונכנסו למחסני השוק בקריית אתא. לא סתם קוראים למקום מחסני השוק. :)
עברנו על הרשימה של מזון שאמיר הכין וסיימנו את הקניות ב45 דקות. ידענו שאת משה אנחנו צריכים לאסוף מאינטל לא מאוחר יותר מ12:00. זרקנו את כל האוכל לאוטו ונסענו לכיוון בת גלים לאסוף את אמיר.

אצל אמיר פרקנו את כל הציוד והתחלנו לסדר אותו מחדש. כמובן שגם אמיר טען שהעצים שהבאנו לא ישרפו אבל נחכה ונראה. שתינו קפה קטן בזמן שאייל האכיל את הארנבונים של אמיר במנגו מיובש. אחחח הארנבונים האלה שימשו לי כרפרנס למשך כל הטיול.

יצאנו מבת גלים ונסענו למשה. כמובן שמשה נכנס לאוטו עם סנדוויץ רוסטביף בזמן שכולנו מתים מרעב.(מינוס נקודה למשה). האוטו כבר היה מלא בשלב הזה וחלק מהתיקים היו על החבר'ה בתוך האוטו. צפוף.
אני רציתי להתחיל להתגלגל דרומה ואמיר היה מת לאכול משהו עוד בחיפה. החלטתי שנעצור בבית קמה. עוד שעתיים נסיעה.

נסענו,ונסענו ונסענו......אמיר רצה להרוג אותי כמובן.

בשעה טובה ומוצלחת הגענו לבית קמה. אכלנו במקדונלדס ואמיר החליט שבא לו שוקופאי בבורגרראנץ'.
שהוא ניגש למוכר לבקש שוקופאי היו צריכים ללכת למחסן לראות אם יש להם בכלל דבר כזה, כי הפסיקו לייצר כאלה מאז 98.
המשכנו להתגלגל דרומה. נסענו דרך דימונה אל העבר הירידות של סדום. צומת הערבה מפעלי ים המלח והופה כניסה לתוך מישור עמיעז.

השעה הייתה 16:00 אז עלינו ברכב להר סדום לתצפית. עשינו תה בזמן שמשה החליט לרדת בשביל המדרגות לכיוון כביש 90. לידנו היו עוד 4 גברים שפתחו שולחן על הנוף.

בחנייה אמיר ואייל מצאו שני משטחי עץ והחליטו לפרק אותם ולהעמיס אותם על הגג של האוטו שלי. לרגע זה היה נראה כאילו אנחנו גונבים את הקרשים האלה לחברה. ויש גם תמונה שמוכיחה את זה. אבל רק בצחוק כמובן.

אחרי שאמיר ואייל קשרו עם חבל את המשטחים לאוטו הנסיעה לחניון לילה הייתה קצת מאתגרת. ירדנו מהר סדום לאט ובזהירות, חצינו את מישור עמיעז. והגענו לחניון לילה נחל עמיעז. לפנינו עמד אוטובוס מלא בבני נוער ופנינו נפלו שחשבנו שנצטרך לבלות איתם את הלילה. התקרבתי למדריך שלהם עם האוטו ושאלתי האם הם מתכוונים לישון פה היום. הוא הסביר לי שהם כרגע סיימו את המסלול ושהם מתקפלים מפה. וגם אמר שהגבים היו מלאים ושהיה להם אחלה מסלול.
איך שבאתי להסתובב עם הרכב עליתי על איזה סלע קטן, התכוונתי לקחת רוורס וישר אחד הילדים שם צעק. "עצור!"
ומיד אחריו צעק מישהו "עלית על הסלע, חבר'ה בוא נרים את הרכב!"

מה???? מה תרימו את הרכב??? אתם נורמליים??? (זה מה שעבר לי בראש באותו רגע) ולפני שהמחשבה הזאת הסתיימה כל החלק הקדמי של הרכב הונף באוויר עם כל הציוד ועם כל האנשים באוטו, הסלע יצא בשלום ואנחנו שהיינו קצת בהלם מכל האירוע יכולנו להמשיך. זה היה בהחלט קטע הזוי. זה מדהים גם איך בפחות מדקה כל התפיסה שלך משתנה. רגע אחד אתה מתבאס שיש פה אנשים שהולכים לעשות לך רעש בלילה ורגע אחרי זה האנשים הלאה מתגלים כאנשים טובי לב שעוזרים לך מבלי להכיר אותך בכלל. אמרנו תודה רבה וחיפשנו נקודה להעביר בה את הלילה. מרחוק ראיתי עץ שיטה בודד ומתחתיו משטחי עץ. התגלגלנו אליו עם הרכב והגענו לנקודה שבה העברנו את הלילה. נקודה פשוט פגז. אחת הנקודות היפות שיצא לי לישון בהן במדבר.

פרקנו את הציוד ומיקמנו אוהלים. כעבור שעה וקצת הגיע גם האוטו השני עם עודד, איתי ואמיר לוי. הקמנו מדורה ואמיר פתח לו מטבח לתפארת. סך הכול קימבון יפה מאוד. משה ועודד תלו בינתיים את היוגורט באוויר והכינו לאבנה. זרקנו כמה תפוחי אדמה למדורה והתארגנו ליציאה. בינתיים הסתובב לו חתול בר קטן מסביב למחנה מחכה שנזרוק לו עצם. אמיר ואמיר נשארו במחנה ועבדו על ארוחת הערב בזמן שכולנו נסענו לעשות את נחל פרצים בחושך.

הגענו לחניון נחל פרצים. ההליכה בנחל ללא פנסים הייתה אתגרית אבל המקום עצמו בלילה היה פשוט מקסים. לראות את השמים ככה נקיים ומלאי כוכבים כבר הרבה זמן שלא יצא לי לראות ככה את הכוכבים. הגענו למערת הקמח שמחוצה לה היו שלטים של הרשות שטענו שהמערה סגורה עקב התמוטטות.
משה ואני נכנסנו פנימה לחקור את העניין בסוף באמת הגענו למבוי סתום וחזרנו חזרה. אני עוד זוכר בתור ילד שאפשר היה להיכנס למערה מפתח אחד ולצאת מפתח אחר שלה.
יצאנו מהנחל חזרה למישור ומשם חזרה לאוטו. יצאנו החוצה לחפש קליטה על מנת שכל שפוטי המדבר המצויים יוכלו לדבר עם הנשים שלהם ולהרגיע אותן שהכל בסדר ופשוט אין לנו קליטה בשטח. חזרנו לחניון כעבור שעתיים וגילינו שני דברים. אחד, שאמירים הכינו אחלה של ארוחת ערב ושתיים שאם משאירים תפוחי אדמה במדורה יותר מדי זמן הם מתאדים!

אכלנו את הפסטה והסלט והיה ממש טעים. שתינו תה נענע והתחלנו להתקפל לשינה. יום ארוך לפנינו מחר. לילה טוב!
*במהלך הלילה החתול המטופש החליט שהוא נאבק בגליל נייר סופג ועשה לנו שמח באמצע הלילה עם הצרחות המטופשות שלו.


יום שישי-20-מרץ
קמנו ב5:45. הכנתי קפה. משה הכין לכולנו ביצים מקושקשות. והכנו לעצמנו לחמניות לדרך עם לבנה וירקות.
עלינו עם הרכבים למתקן שאיבה. השארנו את הרכבים והתחלנו בהליכה. 7:35 יצאנו.

התחלנו את הטיפוס בנחל עזגד. הפריחה מסביב הייתה מדהימה וגרמה לפעמים לשכוח שאנחנו נמצאים במדבר יהודה.
ככל שעלינו בטיפוס הנוף נהיה יפה יותר. הגענו כעבור שעתיים לתצפית ממש לפני הירידה למפל אשלים.

המשכנו במורד למפל שם עשינו עצירה ארוכה יותר לקפה. נשכבנו על הסלע בשביל לעמוד על הקצה של המפל ולראות את המצוק האנכי. לי זה עשה פיק ברכיים. בזמן שישבנו שם אמיר ועודד החליטו לאתגר את עצמם בטיפוס על המצוק ממש על יד המפל זאת למרות הפצרות שלי שירדו למטה כי זה ממש מסוכן. לפני שהספקתי להוריד את הקפה מהגז שמעתי רעש נוראי של סלע שמתדרדר. הרמתי את הראש וראיתי את אמיר נופל ומתחתיו סלע שהתנתק מהצוק ונופל לו לכיוון איפה שכל החברים ישבו. הסלע נפל ישר לתוך גב קטן עם מים והשפריץ על לכל עבר. בנס אף אחד לא נפצע אבל אני הייתי ממש עצבני באותו רגע ושחררתי קיטור על אמיר ועל השטות שהוא עשה שיכלה לעלות בחייו ואולי אפילו בחיי אחד החברים.

אחרי שנרגענו קצת מכל האירוע המשכנו בתוך נחל אשלים לעלייה קצרה שהביאה אותנו לעוד תצפית יפה על הנחל. משם הירידה לנחל הייתה קשה ותלולה. הגענו לתחתית הנחל והמשכנו בהליכה יחסית נינוחה עד שהגענו לחלק המעוקי של הנחל. כאן עשינו עצירה להחליף בגדים ולאטום את כל החפצים שלנו בתיק בתוך שקיות אטימות.

המעבר בגבים בנחל אשלים התגלה כאתגר לא קטן. גם בלי הקטע של לעבור במים היו קטעים שדרשו מעט אקרובטיקה וכוח. החבר'ה ניסו למצוא שיטות בלא להירטב או להעביר את התיקים באומגה מה שכמובן הגדיל את הזמן שלנו בשהייה בנחל. יצאנו מחלק הקניוני של הנחל ב13:30 בערך.

עשינו הפסקת צהריים קלה הולכנו משם חזרה לרכבים לא לפני שהחברים החליטו לפתוח במשחק של פגע בכוס. כל אחד זרק אבן וניסע להוריד כוס שעמדה על סלע. יש סרטון וידאו שמוכיח את הטמטום הזה.

אחרי הליכה של 2 קילומטר הגענו לרכבים שלהפתעתי נשארו שלמים.

לסיכום, היה טיול מגוון ומהנה בהחלט. אתגרי מאוד אך אם זאת יפה ביותר. אני אישית נהניתי מאוד. עצם ההוויה של לצאת מהבית ולשבת מסביב למדורה מבחינתי עשה את כל ההבדל בין טיול רגיל לטיול שכזה. שנזכה לעוד הרבה טיולים כאלה מוצלחים.


לינק למסלול:
https://drive.google.com/file/d/0B-WbwW8Na_8GSFFSNUNqN2lJNmZUaWVmZHdfY3NZS19UTnhB/view?usp=sharing

לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/6UnroenhN6p96vE
לינק לאלבום של עודד:
https://photos.app.goo.gl/BDMaKsTQu9oMovWf8


רשימת ציוד מלאה של אמיר:
https://docs.google.com/document/d/1meOY5L_ZDgiVZAnEgLgc69wN03vmhVoBD_pyPdsv32k/edit?usp=sharing

משתתפים: עודד, איתי ע, אמיר לוי, אמיר רוזנצוויג, משה לוי, אייל שפירא ואנוכי

טיול משפחה ברמות מנשה

יצאנו היום לאזור נחל גחר וגבעות שמתחת לעין השופט. מזג האוויר היה חם יחסית לעונה והייתה רוח מזרחית חזקה.

נפגשנו במחנה הגדנ"ע של ג'וערה ועשינו הקפצה של רכבים ככה שהשארנו רכב אחד בכניסה לנחל גחר מכביש 6953.

הלכנו על הדרך הרומית העתיקה שמסביבנו השדות הירוקים של עין השופט.

לאחר כקילומטר פנינו צפונה לכיוון הירידה לנחל לא לפני שעשינו עצירה קצרה לערסל, פירות ומנוחה בצל העצים.

ירדנו ליובל של נחל גחר שגם בו זרמו מים שהנביעה שלהם מעין סוס. הגענו לתוואי נחל גחר ושם פרשנו מחצלת ושתינו קפה. אלון ובן ואורן נהנו להם בערסל.

החזרנו את הרכבים ואחרי התלבטות ארוכה איפה לאכול נסענו למסעדת אל עדווי בכניסה לקיבוץ הזורע.

מסעדה מזרחית רגילה מינוס עם חסרון ענק שלא מקבלים שם אשראי!

השתתפו: נועה, גלעד בן ואלון. אייל, שני אמא ואבא. אני אסיה ואורן.

לינק לתמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/9mmks5JdChteg9i

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GeE56UXlTbFBtenNJT2doS2dORnJEMF9CT2Jr&authuser=0

חופש פורים (סינגל עין השופט)

לקחתי היום חופש. והיה מזג אוויר פצצה.

יצאתי עם אורן להסתובב קצת ברחוב למטה. בבית ספר בסוף הרחוב היה פורימון של שבט כרמל של הצופים. היה רועש מדי אז המשכנו לרחוב גבעון ומשם לרחוב אילון.

נכנסתי לירון ברוזן ומינץ בפינת רחוב ליטניס. היה לי זיכוי של 300 שקל על האופניים הישנות שלי שנמכרו.
בזיכוי הזה לקחתי מתקן לרכב לנשיאת אופניים. את ההכי פשוט שיש. עוד באותו ערב באתי לקנות גם מספר לרכב שתולים על המתקן וגם מוט שמחבר בין הכיסא לכידון כדי לא להרוס את האופניים.

נסענו משם ישר לסבתא זושה שלא ראיתי כבר כמעט חודשיים. אותו מצב. לא מגיבה ולא ברור אם היא מבינה משהו.
שמנו לאורן את התחפושת של התות כדי שגם סבתא ומלי יראו. היא דווקא הייתה מבסוטית למרות שהיה חם והיה נראה שנוח לה בזה.

אני המשכתי לפלאפל התימני ואמא לקחה את אורן אליהם הביתה. בדיעבד הייתי אמור לנסוע לטל-אל לראות את הריצוף אבל החלטתי ברגע האחרון לעלות חזרה הביתה ולקחת את האופניים לטיול. זה פשוט יום כל כך מדהים שחבל לפספס אותו.

עליתי הביתה התארגנתי מהר וירדתי לחבר את המתקן. לקח לי כמה דקות להבין איזה חוטים צריך להעביר אבל בסוף הסתדרתי. הצטערתי שלא קניתי את המוט כי לא באמת היתה לי דרך נוחה לשים את האופניים על המתקן.
אני לא חסיד גדול של המתקנים האלה אבל האופניים החדשות פשוט לא נכנסות לבגז'.

הגעתי לעין השופט במטרה לעשות את הסינגל הכחול החדש. פעם קודמת יצא לי לעשות את הסינגל הצהוב שמתחבר אליו.
הכל ירוק ופורח פשוט מדהים.
הסינגל היה עוד יותר מדהים. קק"ל עשו פה עבודה יפה מאוד.
יורדים אל עבר נחל גחר ומטפסים אל הגדה שנייה לגבעת קיפוד משם השביל מתפתל אל עבר כביש 66 לא לפני שהוא נותן תצפית יפה אל עמק יזרעאל והר התבור. מכאן איך שהתחלתי בירידה הגיע מאחורי רוכב אופניים שפשוט טס. לא האמנתי באיזו מהירות הוא יורד את הסינגל. הייתי בטוח שהוא מתהפך. רק לאחר מכן הבנתי שזה רוכב מנבחרת ישראל לאופני הרים.

המשכתי במורד. חציתי את שביל חוצה רמות מנשה. והגעתי לכניסה לפאר רמות מנשה. מכאן השביל מטפס בעלייה לא פשוטה מעל הגדה הצפונית של נחל גחר. אחרי 3 קילומטר של דרך נוף הגעתי לנקודת מפגש עם השביל הצהוב מפעם קודמת. כאן יש קטע רכיבה של קילומטר וחצי של שביל כחול-צהוב.
מרגע שהשבילים מתפצלים נתפתח נוף מטורף אל עבר השדות של עמק השלום. הייתי פשוט מהופנט.
עצרתי למנוחה קלה מתחת לעץ אלון ששוב עבר אותי אותו בחור מנבחרת ישראל. הוא הספיק בזמן הזה לעשות את ה12 קילומטר של השביל הצהוב. איזה תותח!

המשכתי בעוד רכיבה יפה בין השדות ובקטע סינגל אחרון בתוך היער ממש לאור השקיעה.

חזרתי לאוטו. העמסתי את האופניים. משום מה הוויז לקח אותי דרך כביש 2. אז בחזור עצרתי בבסיס של אסיה כדי לקחת את הכרטיס של חבר. עליתי הביתה להחזיר את האופניים וקפצתי מהר לחנות לקנות את המוט ואת המספר לרכב.

נסעתי להורים לאסוף את אורן. אכלנו פיצה וחזרנו הביתה אחרי יום ארוך ומוצלח.
היה בהחלט חופש מעולה ובמקום!

לינק למסלול:
https://drive.google.com/open?id=0B-WbwW8Na_8GMmxtYVZkVlhnRDEzcWI1ZVpKNWItai1YenI0&authuser=0

לינק לאלבום תמונות:
https://plus.google.com/photos/102009544007169474511/albums/6122867833019359729?authkey=CKLp0p6HqNO3qwE

נחל ראש פינה

נחל ראש פינה 
תאריך: יום שבת, 28-פברואר
תיאור המסלול: יצאנו מהבית ב9 וחצי. עשינו עצירה לסנדוויצים ותה בחניון הפיתול מתחת להר מירון. תמיד מקום יפה לעצור בו בדרך לצפון. משם המשכנו אל עבר צפת. הורדנו את המטיילים בשכונה שצמודה לפיקוד צפון בין שממה לשממה. שמנו רכב למטה בבית קברות של ראש פינה. שחזרנו אני וגלעד, יואב ודקלה כבר הייו עם אסיה ונועה בתחילת המסלול. ירדנו בדרך עפר תלולה ומלאה בסלעים בסימון שבילים שחור. לאחר קילומטר וחצי הגענו לפיצול שבילים של ירוק ושחור. עשינו עצירה קלה והמשכנו רק בשביל לגלות כמובן שיש נקודת עצירה יותר טובה 100 מטר מאיתנו. חוק מרפי. כאן התחיל למעשה הנחל בעין גיא אוני. ספיקה מרשימה של מים. מכאן השביל היה פשוט גן עדן. שקדיות פורחות. כלניות, כרמליות ואירוסים. פלגי מים בכל מקום ואיתם גם לא מעט פרות. עשינו עצירה נוספת על יד הנחל. יואב פרס ערסל ואכלנו חטיפים וקפה.
שעת כינוס: 9:30-10:00
אוכל: אכלנו שוב בפינה בראש זאת לאחר שאכלנו שם גם שבוע שעבר בטיול שלג שעשינו ברמת הגולן. ראה פוסט על הטיול הזה.
משתתפים: נועה, גלעד, בן ואלון לנדאו. יואב, דיקלה ושוקה. אני, אסיה ואורן.
הערות נוספות: אין

לינק למסלול:
http://drive.google.com/file/d/0B-WbwW8Na_8GQ1BxV2w0VDZNVVk/view?usp=sharing_eid

לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/N2L7kMs2qdRG8eN

טיול יום שישי בנחל לוטם עם גיא

27 פברואר 2015

אז גם היום התחיל בפוטותרפיה ברמב"ם.

משם עליתי חזרה הביתה. גיא כבר יצא מהבית שלו לעבר נקודת המפגש בתחנת דלק סונול ליד טיילת הכט.

יצאתי לאסוף אותו ועלינו למרכז הכרמל לתחילת המסלול בגן האם. מהר מאוד הסימון הכחול לקח אותנו למעבה הנחל הסבוך.
הרבה מאוד פינות ישיבה ולאט לאט הרעש העירוני וקולות הילדים מבתי הספר הסמוכים נעלמו להם והתחלפו בציוצי ציפורים.

אחרי הליכה של 2 קילומטר עצרנו לפק"ל קפה באמצע הנחל.
השמש הנעימה חיממה אותנו. נחמד ככה להיות בלב חיפה מבלי באמת להרגיש שאתה נמצא בעיר.
ניתוק מעניין שכזה.

המשכנו במורד הנחל עד שכעבור 2 קילומטר ביצבצו להם בתי השיכונים של קרית שפרינצק.
בית ספר נטוש מצד שמאל. ספרים מונחים על מדף מבלי שנגעו בהם כבר כמה שנים.
מהססים האם להיכנס ולשוטט בתוך המבנה העצום הזה.
בסוף מחליטים לצאת אל עבר גן אופירה נבון.

מתנדנדים קצת בנדנה כאילו היינו ילדים בני 10. ומשם הדרך לקו החוף קצרה מאוד.

נוגעים במים.
הים כחול ומהפנט. זה כיף לראות את הסלעים והמים כל כך שקופים.

חוזרים לרכב ועולים חזרה.
סך הכל 4 וקצת קילומטר. יום חמים ונעים.

לינק למסלול:

http://drive.google.com/file/d/0B-WbwW8Na_8Gbmh0UURlZ21tLUk/view?usp=sharing_eid

לינק לאלבום תמונות:
https://plus.google.com/photos/102009544007169474511/albums/6120608178747037265?authkey=CIS366G0ruecRQ

טיול יום חול בואדיות חיפה (נחל אבן) עם יואב

טיול יום חו"ל בואדיות חיפה (נחל אבן) עם יואב

הטיול התחיל בטיפול פוטותרפיה הרמב"ם
המשכנו לחומוס אבו שאקר למטה בעיר
עלינו חזרה לרחוב קרית ספר. החניתי את הרכב ליד הבית
הלכנו לכיוון רחוב אהוד וירדנו בואדי לכיוון רחוב מבצע יונתן. נחמד מאוד.
עלינו בשמשון לכיוון החורשה בפינת יותם-שמשון.
ירדנו ביער לנחל אבן. אחרי הליכה יפה מאוד בנחל. ירדתי מאיזה סלע וחטפתי מכה חזקה בברך. המכה הייתה יבשה ולמזלי המשכתי ללכת בלי בעיה רצינית. למרות נפיחות בברך.
הגענו לנחל תן ועלינו בו לכיוון ורדיה. מצאנו נקוה יפה שמשקיפה על הנוף למפרץ ועצרנו לפק"ל קפה.
מצאנו את סימון השבילים של חבורת מטיילי הכרמליטים. סימון כחול-סגול.
עלינו לתוך שכונת ורדיה ויצאנו דרך הרחוב הראשי עד לרחוב מבצע יונתן.
עברנו דרך רחוב פטל ורחוב משמר הגבול עד שהגענו למצודת ראש מיה.
נקודה מאוד יפה באמצע היער.
משם חזרנו חזרה לרחוב קרית ספר דרך המדרגות מרחוב הפלמ"ח לרחוב דיזראלי.

סך הכול חצי יום חופש שנוצל היטב לטובת טיול יפה בואדיות של חיפה.

* לינק לאלבום תמונות

https://plus.google.com/photos/102009544007169474511/albums/6119821033850410337?authkey=CPL155i10ba0IA

* לינק למסלול בגוגל

2015-02-25 13:56 Yotam St 12-14.kmz

שלג במרום גולן

היום נסענו לראות שלג והיה בהחלט הרבה שלג.

יצאנו מהבית במטרה לחפש שלג בכרמל אך לא מצאנו דבר. מצד שני הייתה ראות מדהימה והכל היה פשוט נקי ויפה.
המשכנו בנסיעה במטרה לעלות למירון אבל מרגע שWAZE הראה על חסימות של כבישים בעלייה למירון החלטתי להמשיך בנסיעה  לרמת הגולן במיוחד להגיע לבנטל.

למזלנו מלבד חסימה אחת שעשתה המשטרה לא היו חסימות בכלל. היה נראה כאילו אנחנו לבד בכל הרמה. הייה ערפל כבד ואי אפשר היה לראות 20 מטר קדימה. הצלחנו להגיע לצומת ווסט. אורן שישנה כל הדרך לא הבינה שהיא התעוררה לכל הלבן הזה. במשך 10 דקות היא עמדה פשוט קפואה. שיחקנו קצת בשלג ובנינו איש שלג לא מוצלח במיוחד.

לאחר 20 דקות הגיעו שפירא, צליל ויואב. המשכנו לשחק בשלג וברגע שהתחיל לרדת שלג כבד נכנסנו לרכבים ונסענו אל עבר מרום גולן.
 ממש אירופה לא להאמין שאנחנו בארץ.

החלטנו לרדת מהרמה כי השלג המשיך לרדת בכבדות ופחדנו שנתיקע ולא נוכל לנסוע על הכבישים.
זה מדהים שמרגע שירדנו קצת בגובה כל הנוף השתנה.

נסענו לראש פינה וחיפשנו משהו לאכול.
פגשנו את עודד ושני אך לצערנו לא מצאנו מסעדה כשרה באזור ונאלצנו להתפצל.

אכלנו במסעדת פינה בראש. יקר מאוד וסביר לא יותר מזה.
משם ירדנו לנחל ראש פינה רק לראות עוד קצת שלג. הנחל היה מדהים. הייתה זרימה חזקה ובפסגות מעל הנחל הכל היה מושלג. הרגיש כמו טרק בחו"ל.

בהחלט היה שווה לדגום את הנחל. אני החלטתי שאני רוצה לעשות את הנחל שוב למחרת או לפחות שבוע הבא.

בדרך חזרה נסענו לנהריה דרך הכביש העולה לצפת. גם כאן הכל היה מושלג ויפה ביותר. למזלנו הכבישים לא היו חסומים והצלחנו לעבור עד חורפיש.

שמנו את אורן בנהריה אצל מרשה ודובי. בערב עוד הייתה לנו הופעה של יהודה פוליקר.

לינק לאלבום תמונות:
https://carousel.dropbox.com/photos/cc/0DEcR1u93DB9yEu